סיפור המוזיאון

לפני מספר שנים, בשנת 2008 חלמתי חלום שאני פותח את מוזיאון האופניים הראשון בישראל. כבר בהתחלה היה לי את המזל לקנות מאישה מבוגרת אופני ברנבור גרמניים בני מעל 100 שנה,שהגיעו יחד עם אביה ומשפחתה באוניה מגרמניה.
היא שמרה אותם במרתף בירושלים שנים רבות, עד שבסדר פסח 2008 עשתה ניקיון במרתף ופרסמה אותם למכירה בלוח יד 2.
את הזוגות הראשונים באוסף תליתי על קירות הבית, עד שאשתי רמזה לי שאני מגזים.
למזלי, במושב בו אני גר יש לול תרנגולות ישן, החלטתי לשפץ אותו ושם להקים את סדנת המוזיאון והתצוגה. מאז ועד היום לא הפסקתי לאסוף, לחפש, לשפץ ולהחליף אופניים.
כיום יש לי אוסף של מעל ל 300 זוגות, המחולקים ל 9 מחלקות.
המוזיאון הוא מקום ללא מטרת רווח.

שואלים אותי מאיפה אתה משיג את כל האופניים?
אז התשובה היא שלכל זוג יש סיפור שונה, כיצד הגיע למוזיאון.
חלק מהזוגות הם מתרומות של אנשים טובים או משפחות של רוכבי עבר מקצועיים, חלק אני מוצא אצל מתקני אופניים בקיבוצים או אפילו בדרך למזבלה וחלק אני קונה.
כל האופניים עוברים שיפוץ, אני לומד על ההיסטוריה שלהם ומכין להם דף הסבר שנתלה לצידם.

גם מחוץ למוזיאון כל חיי מוקדשים לאופניים, אני מלווה טיולי אופניים בישראל, מדריך ילדים, מאמן קבוצות ומלמד אותם כיצד לרכוב. בנוסף עושה תערוכות והדרכות במוזיאון.

הסיור במוזיאון:

לאנשים שמבקרים במוזיאון אני עושה סיור שמתחיל בהסבר קצר על ההיסטוריה של האופניים. אני מספר על האופניים הראשונים "מכונת ההליכה" שהמציא הברון הגרמני קארל פון דרייס בשנת 1817, כיום יש לי אחת כזאת במוזיאון.
בשלב הבא הוסיפו פדל בגלגל הקדמי ויצרו את משקשק העצמות (Bone Shaker) ,באמצע המאה ה 19 בנו את אופני הגלגל הגדול. אופניים כאלה מסוג זינגר עם גלגל 52 אינץ יש לי במוזיאון. דגם זה לא החזיק הרבה זמן מכיוון שהיה מסוכן, לכן הקטינו את גודל הגלגלים הוסיפו גלגל נוסף והפכו אותו לתלת אופן.
בשנת 1888 ג'ון דאנלופ המציא את הצמיג עם האוויר וחברת ביאנקי האיטלקית החלו לייצר אופניים עם גלגלים שווים. בהמשך הסיור אני לוקח את כולם לאולם הראשון.

מה נראה בתצוגה:

המחלקה הבאה עליה אני מסביר היא מחלקת האופניים תוצרת ישראל.
בישראל היו 9 חברות שייצרו אופניים, במחלקה יש מעל 20 זוגות אופני גברים, נשים וילדים מאותן חברות.
המפעל הראשון בארץ לאופניים הוקם ב 1940 על ידי אברהם מיכלסון בגבעתיים.
האופניים היו איכותיים מאוד ובנוסף ייצרו חלקים כמו כידונים ברקסים ועוד.
חברה נוספת שהוקמה ב 1958 בקיבוץ צרעה נקראה icm. הם הוקמו בסיוע ממשלת ישראל ומשקיעים מדרום אפריקה. מיקום המפעל היה באזור התעשייה בית שמש על מנת לאפשר לעולים החדשים שגרו שם לעבוד במפעל.
בתחילת שנות השישים הוקמו עוד שלוש חברות יעקבי את פרזנטי ,דהר וחרש אופן.
(hoc) חרש אופן הממוקמים באזור התעשייה של פתח תקווה, עדיין קיימים ומייצרים אופניים לפי הזמנה.
חברה נוספת היא סנונית המתמחה באופני ילדים, בקיבוץ מעברות גם יצרו אופניים והמפעל נסגר ב 1973. הזוג האחרון נתרם לתצוגה.
במחלקה ישנם גם אופניים של יצרנים ישראלים חדשים יותר כמו: צ'רנכובסקי,ארי,סגל. חוץ  מחרש אופן כל שאר החברות סגרו וכבר לא פעילות.

באולם הראשון יש גם מחלקת אופני ילדים: ניתן לראות כמה תלת אופנים עשויים מברזל משנות החמישים והשישים, אופני חמור עם גלגלים שעולים ויורדים תוך כדי רכיבה. אופני שווין סטינגר משנות השישים, כמה דגמים של ראלי צ'ופר משנות השבעים, אופני שרירים וצ'ופרים כמו ווסטרנפלייר אמריקאים משנת 1950 ועוד. 

עוד מחלקה היא אופני הנשים: מה שמייחד את כל הזוגות היא ה"רמה" הנמוכה וההגנות על הגלגלים שמונעות מהשמלות להיתפס.

במחלקת אופני הטנדם יש אופניים זוגיים מכל הסוגים: עיר,שטח,כביש ואפילו  טנדם מתקפלים. באולם יש גם כמה ריקשות מהמזרח ואופני יד שונים.

המחלקה הבאה היא של אופניים מתקפלים. בין השאר יש שם אופני ביקורטון ,המתקפלים הראשונים מאלומיניום משנות ה 60. אופניים מתקפלים שבנו למרינס למטרות צניחה ועוד ועוד. באותו אולם יש גם פינת עבודה משנות ה 60  של מתקן המתלוגי של נס ציונה. יעקב פלזנשטיין. היא הועברה כמו שהיא ונתרמה ע"י המשפחה.

באולם האמצעי יש מחלקת אופני ראלי, עשרות דגמים של החברה המפורסמת עם סמל הטווס.

במחלקת השטח אפשר לראות  כמה דגמים של אופני הרים ייחודיים

במחלקת האופניים נגד השעון: כמה זוגות של אופני כביש נגד השעון עם שילדות ייחודיות שבנויות משילוב של חומרים כמו: קרבון, טיטניום, אלומניום, סקדיום ועוד.
בהמשך אפשר לראות אופני שטח אגרסיביות נדירות של חברת המכוניות פורשה משנות ה90 , אופני מרצדס היברידיים, אופני הונדה חשמליים מתקפלים.
במחלקת אופני הכביש יש הרבה אופני כביש מדגמים וממדינות שונות בעולם. משנות השבעים והשמונים כולם עשויים מברזל עם כידון מכופף מקדימה והילוכי המנופים של פעם.

לבסוף מחלקת האלופים.
יש במוזיאון אופניים גביעים,תעודות וביגוד של כמה מאלופי ישראל ברכיבת אופניים.
שניים מהם יצחק בן דויד והנרי אוחיון היו רוכבים מקצועיים בקבוצת ברטין.
הם עלו ממרוקו בסוף שנות החמישים. היו אלופי ישראל והשתתפו באולימפיאדת רומא 1960. את האופני הברטין ויטוס של יצחק בן דויד, ייצרו לו במיוחד לפי מידותיו במפעל בצרפת.

אופניים נוספים מתוצרת lejeune שייכים לאלברט בוזגלו ,אלוף ישראל ב 100 ק"מ לשנת 1957.

עוד במחלקה אופני הצ'ינלי 1968 של ראובן כינורי, אלוף ישראל בכל המקצים בין השנים 1968 ל1972. אופניים נוספים ביאנקי 1960 שייכים לעמוס לוי, עולה ממצרים שזכה שם בגביע המלך פארוק. הוא היה מאמן נבחרת ישראל ושופט אופניים בינלאומי.
אופני הפינרלו של ברלה יוגב,האופניים של סטיבן ברייטשטיין, האופניים של הישראלי הראשון שסיים תחרות  אירונמן ב91 מיכה קניץ, האופניים של ניב ליבנר אלוף ישראל, גם האופניים של אלוף העולם צ'יפוליני, אדי מרקס, אלוף ארה"ב נוער אריק וולוצקי ,ג'ק אקסלסן האלוף הצרפתי ועוד ועוד.

לקראת סוף הסיור נגיע למחלקת האופניים המיוחדים: שכוללים אופניי סקי עם מגלש במקום גלגל, אופני בלנדר,אופני זהב מכוסים במטבעות ,אוסף מיניאטורות  ,קורקינטים  ועוד ועוד

אני מאמין שבעזרת המוזיאון אוכל לגרום לעוד ועוד אנשים בוגרים וצעירים להתעניין בתחום ולרכוב על אופניים.
כמו כן אני רוצה לשמר את ההיסטוריה של חברות האופניים שפעלו בארץ ואת המורשת של אלופי העבר.

במתחם המוזיאון ניתן לשכור אופניים ולצאת לטיול שטח מודרך באזור. אז בואו לבקר.פרטים ב 050-9199866 תודה אלון וולף